ⓘ Free online encyclopedia. Did you know? page 146

בליעה (מערכת העיכול)

בליעה היא מעבר של מזון מהפה אל הוושט דרך הלוע. בתהליך זה עולה הגרון כנגד מכסה הגרון על מנת לחסום את קנה הנשימה ולמנוע כניסה של מזון אליו. כישלון של כיסוי קנה הנשימה עלול לגרום לשאיפת מזון לתוכו ולחנק, ועל כן אמרו חז"ל: "אין משיחין בשעת הסעודה, פן ...

גיהוק

גיהוק נגרם בדרך-כלל על ידי אכילה או שתייה מהירה מדי, הגורמים לבליעת אוויר אירופגיה ולשחרורו בזמן מאוחר יותר. גיהוק עלול להיגרם גם על ידי צריכה של משקאות מוגזים כמו בירה, משקאות קלים מוגזים ושמפניה, שמשחררים לאחר שתייתם גז פחמן דו-חמצני. מחלת ההחז ...

הלוחיות על שם פייר

הלוחיות על שם פייר, ריכוז מבנים לימפטיים במעי הדק. הלוחיות קרויות על שם האנטומיסט השווייצרי בן המאה ה-17 יוהאן קונראד פייר, שהיה הראשון שהבחין בהן. לאורך כל רירית המעי הדק נמצאים קשרים לימפטיים; הלוחיות על שם פייר, המצויות במעי העקום ileum; החלק ...

הסוגר על שם אודי

הסוגר על שם אודי הוא מסתם שרירי המבקר בבעלי חיים מסוימים, כולל בבני אדם, את זרם ההפרשות של מערכת העיכול דרך האמפולה על שם פאטר אל החלק השני היורד של התריסריון. הסוגר נקרא על שמו של הרופא האיטלקי רוגרו אודי מפרוגה שתיאר אותו ואת תפקודו בשנים 1887– ...

וריד שער הכבד

וריד שער הכבד, או לעיתים בקיצור וריד השער, הוא וריד שער גדול בחלל הבטן, המוביל דם ממערכת העיכול, מהטחול ומאיברים נוספים בחלל הבטן - ישירות אל הכבד. מערכות של ורידי שער שונות מיתר סוגי הוורידים, בכך שאינן מובילות דם ישירות אל הלב, אלא אל איבר אחר. ...

מנגנוני תנועה במערכת העיכול

מנגנוני תנועה במערכת העיכול הם מנגנונים שונים אשר מסייעים למעבר האוכל ולתנועתיות לאורך מערכת העיכול. מנגנונים אלו כוללים שרירים שונים במערכת העיכול, עצבוב, קיום תנועה פריסטלטית המסייעת בהעברת המזון ופירוקו, קיומם של ספינקטרים שונים ועוד.

צואה

צואה או גללים היא הפרשה ממערכת העיכול של אורגניזמים. הצואה היא האופן בו הגוף נפטר מפסולת וממזון לא-מעוכל. לרוב, משתמשים במושג "צואה" לזו של בני אדם, וצואת בעלי חיים מכונה "גללים". צואת עופות מכונה "לשלשת". בבעלי חוליות הצואה נוצרת במעי הגס והיא נ ...

גרעין הברך הצדי

גרעין הברך הצדי או LGN הוא אזור בתלמוס, אשר נמצא במוח הביניים. שמו של הגרעין ניתן לו על שום דמיונו לברך כפופה. גרעין הברך הצדי הוא מבנה דו-צדדי הוא נמצא על שתי המיספרות במוח, ומורכב משש שכבות של תאי עצב בכל המיספרה. הגרעין מעורב בתהליך התפיסה החז ...

הכתם העיוור

הכתם העיוור הוא אזור בשדה הראייה של העין שאינו נקלט על ידי חוש הראייה. הראשון שגילה תופעה זו היה הפיזיקאי אדם מריוט בשנת 1660. תופעה זו נוצרת בעקבות העדר רגישות לאור בנקודת החיבור בין רשתית העין לבין עצב הראייה, אשר מעביר את המידע החזותי מהרשתית ...

נוירו-ויזן

נוירו-ויזן היא טכנולוגיה ושיטת טיפול לא פולשנית, המשפרת את איכות הראייה על ידי שיפור התפקוד של מרכז הראיה הראשוני במוח. הטיפול מתרכז בשיפור הניגודיות ובעיבוד הראיה המתבצע במוח, ומשפר את הראיה באמצעות גירוי חזותי מדויק וספציפי הפועל על התאים המרכי ...

קליפת הראייה

קליפת הראייה היא האזור המרכזי במוח בו מעובד מידע חזותי הנקלט במערכת הראייה. קליפת הראייה מהווה חלק מקליפת המוח, והמוקד שלה הוא באונה העורפית. המידע החזותי שנקלט ברשתית העין מועבר לקליפת הראייה דרך גרעין הברך הצדי שבתלמוס. קליפת הראייה כוללת בתוכה ...

ראייה עיוורת

ראייה עיוורת היא תופעה קוגניטיבית-נוירולוגית בה אנשים שהתעוורו בעקבות פגיעה בקליפת המוח החזותית, מצליחים בכל זאת לנחש את צורתו של עצם כלשהו, מיקומו או כיוון תנועתו. המונח נטבע ב-1974 על ידי הפסיכולוג הבריטי לורנס וויסקרנץ Weiskrantz. במחקר שנערך ...

תצלובת הראייה

תצלובת הראייה היא אזור במוח שבו מצטלבים עצבי הראייה. כחלק ממערכת הראייה, עצב הראייה מעביר את המידע החזותי שנקלט ברשתית של העין אל אזורי העיבוד במוח. זהו למעשה זוג של עצבים אשר יוצאים משתי העיניים בהתאמה ואשר מורכבים כל אחד מצרורות של אקסונים. בתצ ...

אלל (אנטומיה)

אָלָל הוא יריעה סיבית או גיד רחב ושטוח. אלל מורכב מרקמת חיבור צפופה. הוא מחבר בין שרירים שטוחים לעצמות או מהווה כמעין מעבר בין שריר לגיד. במינוח האנטומי של גוף האדם לפי טרמינולוגיה אנטומיקה מופיעים: הַקּוֹבַע הָאֲלָלִי Galea aponeurotica; Aponeur ...

טריזמוס

טריזמוס היא תופעה המתבטאת במגבלה בפתיחת הלסת, בכאב עז בהנעת הלסת או בחוסר יכולת מוחלטת להזיזה. בדרך כלל מקור הבעיה הוא עצבי, אך קיימים גורמים אפשריים רבים לטריזמוס שאינם ממקור עצבי. רוב רובם של מקרי הטריזמוס הם זמניים וחולפים מעצמם לאחר פרק זמן ק ...

RTA type 2

RTA type 2 הוא סוג של חמצת אבובית הכליה, המתרחש באבובית המקורבת, כאשר הפגם הוא בריאבסורפציה של ביקרבונט בגוף. כתוצאה מכך יש דליפה של ביקרבונט לשתן, ויש מעט ביקרבונט בדם- ולכן נוצרת אצידמיה. שלא בדומה ל- RTA type 1, תאי הביניים של האבובית המרוחקת ...

אבובית הכליה

אַבּוּבִית הַכִּלְיָה היא מקטע תפקודי בנפרון האמון על ספיגת מים, מלחים וחומרים מומסים חזרה אל הדם בתהליך סינון הדם והפקת השתן בכליה. לאחר סינון הדם בפקעית אל תוך חלל קופסית באומן, זורם התסנין אל אבובית הכליה, שם מתבצעת הספיגה דרך תעלות יונים ומשא ...

מזנגיום

ה מזנגיום הוא רכיב של פקעית הכליה, העוטף את נימי הפקעית כמו רשת, ומתרחב או מתכווץ, ובהתאמה מגדיל או מקטין את שטח הפנים של הנימים, בהתאם לרמת הסינון הנדרשת. המזנגיות מורכב מתאים מזנגליים וממטריצה מזנגיאלית, המחברת את התאים המזנגיאליים לבססי הפקעית ...

פיזיולוגיה של הכליה

פיזיולוגיה של הכליה היא המדע העוסק בחקר התפקוד המכני, הפיזי והביוכימי של מערכת הכליות באדם ובבעלי חיים. תפקיד הכליה הוא בקרה על המים והיונים האי-אורגניים בגוף. מערכת הכליות מורכבת מסוגים שונים של תאים: אנדותל, רקמת עצב, רקמת חיבור וכו. תאים אלו י ...

קופרוליט

קופרוליט היא צואה מאובנת. קופרוליטים מסווגים כעקבות מאובנים בניגוד לגופים מאובנים, שכן הם מעידים על התנהגות החיה ולא על המורפולוגיה שלהם. השם נגזר מהמילים ביוונית עתיקה κόπρος ו-λίθος. הם תוארו לראשונה על ידי ויליאם בקלנד בשנת 1829. קודם לכן הם ה ...

גולגולת

גֻּלְגֹּלֶת היא מבנה אנטומי העשוי עצם ושבתוכו נמצא המוח ביצורים בעלי חוליות, ובכללם האדם. בעלי גולגולת היא תת-מערכה של מיתרניים המתאפיינים, כמשמעות השם, בקיום גולגולת של עצם או סחוס. הגולגולת מגינה על המוח מפני פגיעות. התפתחותה האבולוציונית של הג ...

עצם האף

עצם האף היא אחת משתי עצמות מלבניות קטנות, השונות מאדם לאדם בגודלן ובצורתן. שתי עצמות האף שוכבות זו לצד זו בין ההליכים החזיתיים לרקמות הסחוס שיוצרות את צורת האף. לכל אחת מעצמות האף יש שני משטחים וארבעה גבולות.

עצם הדמעות

עצם הדמעות או העצם הלקרימלית היא העצם הקטנה והשברירית ביותר בגולגולת. היא ממוקמת בחלק הקדמי של הקיר המדיאלי, בתוך ארובת העין. לעצם זו 2 שטחי פנים, והיא גובלת ב־4 עצמות שונות.

עצם הכברה

עצם הַכְּבָרָה היא אחת מעצמות הגולגולת. היא מפרידה בין חלל האף למוח. עצם הכברה נמצאת בחלק העליון של חלל האף, בין שתי ארובות העיניים ומהווה גם חלק מהן. לעצם מראה ספוגי שהקנה לה את שמה. דרך חורים בעצם עוברים מהמוח סעיפים של עצב הריח ומגיעים לחלל הא ...

עצם הלחי

עצם הלחי היא עצם לא רגולרית, המהווה את חלקה העליון של הלחי, ומהווה גורם חשוב בקביעת תווי הפנים. במיקומה יחסית לעצמות הגולגולת האחרות היא תחתונה לעצם המצח, קדמית לעצם הרקה, צידית ללסת העליונה ועליונה ללסת התחתונה. היא מהווה את הרביע הצידי-תחתון של ...

לסת תחתונה

הלסת התחתונה היא העצם הגדולה והחזקה מבין עצמות הפנים. הלסת התחתונה ממוקמת בחלקה התחתון של הגולגולת ומהווה את בסיס חיבורן של השיניים התחתונות. הלסת יוצרת מפרק עם עצם הרקה דרך המפרק הלסתי-רקתי המאפשר את פעולות הלעיסה והדיבור.

עצם המצח

עצם המצח היא עצם שטוחה, עבה יחסית לשאר עצמות הגולגולת. חלקה העליון הוא בצורת מקטע כדורי, ומהווה את חלקו הקדמי של הקדקוד ואת המצח. חלקה התחתון מהווה את תקרתן של ארובות העיניים וחלק מתקרתו של חלל האף. מעט מעל לארובת העין בכל צד נמצאת בליטה גרמית המ ...

עצם הקודקוד

עצם הקודקוד היא אחת מעצמות הגולגולת. קיימות שתי עצמות קודקוד - עצם הקודקוד הימנית ועצם הקודקוד השמאלית. עצמות הקודקוד מופרקות לזו בשיא הגולגולת. שתי עצמות הקודקוד יחד מהוות את צידי ותקרת קופסת הגולגולת. מקור השם הלטיני הוא מהמילה pariet שפירושה ק ...

רכס המחצצר

רֶכֶס הַמְּחַצְצֵר הוא רכס עצם של הלסת התחתונה. ראשיתו בבסיס הזיז הווי וסופו באזור שמאחורי שן הבינה. שריר המחצצר נאחז בו בחלקו שבלסת התחתונה.

תפר (אנטומיה)

תֶּפֶר הוא מפרק פיברוטי הייחודי לעצמות הגולגולת. תפרי הגולגולת או שִׁלְבֵי הגולגולת מצמידים את עצמות הגולגולת הסמוכות זו לזו. לעיתים העצמות חופפות מעט בתפר קשקשתי ולעיתים הן משולבות בזו בתצורה מורכבת בתפר משונן. את העצמות מחברים סיבים חזקים של רק ...

שן

אזור השן שקרוב יותר לשן שלצידה מכונה נקודת המגע. תפקידה של נקודת המגע הוא להגן על אזור החניכיים, ועל חלקי השן הקרובים יותר לחניכיים. בניגוד לשם, מדובר על קרבה גדולה, אך לא על חיכוך בין השיניים. המרחק בין שתי שיניים בנקודת המגע משתנה בין אנשים שונ ...

מוך השן

מוך השן היא הרקמה הפנימית ביותר בשן. רקמה זו היא רקמה חיה המורכבת ממגוון תאים כגון תאי עצב, כלי דם, תאי גזע, פיברובלסטים ואודונטובלסטים. היסטורית מוך השן והדנטין תוארו בצורה נפרדת מאחר שהדנטין היא רקמה קשה ומוך השן היא רקמה רכה. אולם מאחר שבין שת ...

קדם-טוחנות

השיניים הקדם-טוחנות או מַלְתָּעוֹת הן שיני מעבר הנמצאות בין הניבים לשיניים הטוחנות. בפה האנושי הבוגר יש ארבעה זוגות של קדם-טוחנות, שני זוגות בלסת העליונה ושני זוגות בלסת התחתונה, כאשר השיניים השייכות לזוגות השיניים הממוקמים ביחס לשיני הפה לכיוון ...

שן חותכת

שיניים חותכות הן הקדמיות מבין שיני היונקים, ומשמשות לחיתוך ראשוני של המזון טרם טחינתו בשיניים הטוחנות ובליעתו. לבני אדם ישנם שמונה שיניים חותכות בקדמת פיהם, ארבע בלסת העליונה וארבע בלסת התחתונה, בין שני הניבים, כאשר השיניים החותכות הממוקמות כלפי ...

שן טוחנת

שיניים טוחנות הן האחוריות מבין שיני היונקים, ומשמשות לטחינת המזון טרם בליעתו. לבני אדם בוגרים שתים עשרה שיניים טוחנות בפיהם, המסודרות בארבע קבוצות של שלוש שיניים הממוקמות באחורי המשנן הקבוע, אחורית למלתעות שתי שלשות בשני צידי הלסת העליונה ושתי של ...

שיער פנים

שיער פנים הוא סימן מין משני אצל גברים. בנים לרוב מתחילים לפתח שיער פנים לקראת סוף גיל ההתבגרות או ההתבגרות המינית, בין הגילאים 17 עד עשרים. רובם לא יכולים לגדל זקן עד תחילת גילאי העשרים שלהם ואף תקופה קצרה לאחר מכן. הדבר משתנה מאוד מאדם לאדם, שכן ...

גבה

הגבות הן שני אזורי שיער צפוף המצויות מעל העיניים. תפקידן העיקרי הוא להגן על העיניים מזיעה הנוטפת מן המצח ולכך תורם השיער הצפוף המשמש לספיגה. הגבות מגינות גם מנזקי טבע וסביבה כגון גשם, חרקים, אבק, וכמו כן הן מצילות על ארובת העין מקרינת שמש ישירה. ...

חד גבה

מבחינה היסטורית, ובתרבויות מסוימות, נתפסת תכונה זו כאטרקטיבית בעיני גברים ונשים כאחד. בתרבויות אחרות, היא נתפסת לעיתים כתכונה גברית, בעוד שרוב התרבויות המערביות מתייחסות לתכונה זו כתכונה בלתי מושכת. לעיתים קרובות הן מקשרות את חד הגבה עם חוסר תחכו ...

ריס

ה ריסים הם שערות הצומחות בקצות העפעפיים. תפקידם להגן על העין מפני לכלוך. כמו כן, הריסים רגישים למגע ומהווים אמצעי התרעה לקיומו של עצם הנמצא קרוב לעין. העיניים נסגרות בצורה רפלקסיבית כאשר הריסים באים במגע עם עצמים אחרים.

שפם

שפם הוא שיער הפנים שנמצא מעל לשפה העליונה, בינה לבין האף. בעלי שפם הם אנשים שמגלחים את שיער הפנים אך לא את אזור השפם. אנשים בעלי שפם שיש להם שיער פנים נוסף נקראים "בעלי זקן". למרות זאת בהגדרה כל אדם שיש לו שיער פנים מעל השפה העליונה ומתחת לאף יכו ...

היפוקלמיה

הערך התקין של אשלגן בדם נע בין 3.6-5 מילימול, וערך זה נשמר בקפדנות על אף שינויים נרחבים בתזונה המכילה, בין היתר, אשלגן. אצל אדם בריא, כל כמות האשלגן הנכנסת לגוף במהלך היום עוברת הפרשה - כ-90% מכמות האשלגן מופרשת בשתן ועשרה אחוזים נוספים, במערכת ה ...

היפרגליקמיה

היפרגליקמיה היא רמה גבוהה של גלוקוז בדם המופיעה לרוב אצל אנשים החולים בסוכרת. המצב ההופכי, רמה נמוכה של גלוקוז בדם, קרוי היפוגליקמיה. מקור המילה "היפרגליקמיה" מחיבור המילים היפר=עודף, גליק=גלוקוז, סוכר והמיה=מהמילה היוונית "המוס" שפירושה דם.

היפרליפידמיה

היפרליפידמיה הוא עודף ליפידים במחזור הדם. במונח היפרליפידמיה משתמשים לציון שורה רחבה של הפרעות שונות. עודף של ליפידים בדם נוצר בשל פגם במערכת התובלה של השומנים, בשל עודף פחמימות בתזונה, בשל תרופות מסוימות או בשל השפעה של מחלה סיסטמית כגון תת-תריס ...

היפרפוספטמיה

היפרפוספטמיה זהו מצב שבו רמת הזרחן בדם גבוהה והוא נפוץ בקרב מטופלי דיאליזה הסובלים ממחלת כליה בשלב מתקדם של המחלה. היפרפוספטמיה היא אחת התופעות הנלוות למחלת כליה כרונית; הזרחן מצטבר כתוצאה מתפקוד לקוי של הכליות. רמת זרחן גבוהה בדם עלולה להוביל למ ...

היפרקלמיה

היפרקלֶמיה הוא מצב בו יש יתר אשלגן בדם. היפרקלמיה חריפה היא מצב חירום רפואי מאחר שיש חשש להפרעת קצב.

חמצת מטבולית

חַמֶּצֶת מטבולית היא מצב בו הגוף מייצר יותר מדי חומצה, כמו למשל בחמצת לקטית, או חמצת קטוטית סוכרתית, אובדן של ביקרבונט או כאשר הכליות אינן מסוגלות לסלק מספיק חומצה מהגוף, כגון אי ספיקה כלייתית. במידה ומצב זה לא מתוקן, זה עלול להביא לאצידמיה, כלומ ...

ספרוציטוזיס

סְפֵרוֹצִיטוֹזִיס הוא הפרעה צורנית בתאי הדם האדומים, שבה התאים הם בעלי צורת כדור, או ספרה, ולא בעלי צורת דסקה קעורה כפולה. ברוב המקרים הפרעה זו מופיעה במחלה התורשתית ספרוציטוזיס תורשתי, אך היא גם יכולה להופיע גם באנמיה המוליטית אוטואימונית. בשל צ ...

דלקת דרכי השתן התחתונות בחתול

דלקת דרכי השתן התחתונות בחתול היא מחלה נפוצה בקרב חתולים בוגרים. המחלה מתבטאת בבעיות שונות בדרכי השתן העלולות להוביל לחסימתה המוחלטת של מערכת השתן, אשר מובילה למוות אם אינה מטופלת כראוי. הדלקת יכולה לקרות לשני המינים, אך היא יותר מסוכנת אצל זכרים ...

חתלתלת

גורם המחלה הוא נגיף DNA חד-גדילי ממשפחת נגיפי פרוו. הנגיף מדביק באמצעות הפרשות ונוזלי גוף נגועים ובמגע עם סביבת החיה הנגועה. הנגיף שאיננו נישא באוויר יכול גם לעבור לחיות שאינן נגועות באמצעות נשאים שונים, בעיקר פרעושים וזבובים. פרטים שנדבקו בנגיף ...

טפילי עור בכלבים וחתולים

העור הוא מעטפת גופם של בעלי החיים. תפקידו העיקרי של העור הוא הגנה על פנים הגוף של בעל החיים מפני העולם החיצון והחשוב מכל שמירה על סביבתו הפנימית ומניעת אובדן נוזלים. העור נחלק באופן כללי לשלוש שכבות: היפודרמיס, תת-העור - שכבה זו מורכבת מרקמת חיבו ...