ⓘ Free online encyclopedia. Did you know? page 13

מזיד

ההגדרה המילולית של מזיד - חוטא בזדון, דומה להגדרתו בהלכה היהודית, בעוד בחוק העונשין מעשה במזיד מנמיך את דרגת היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בביצוע העברה, ממעשה הנעשה "בכוונה תחילה" למעשה שמספיק שנעשה "בפזיזות".

מחשבה (הלכה)

במסכת ברכות נחלקו אמוראים האם הרהור - מחשבה - נחשבת כדיבור, או לא. לפי רב חסדא מחשבה אינה נחשבת כדיבור, והראיה היא מכך שאדם טמא, שאסור לו לומר דברי קדושה, צריך להרהר את מילות ברכת המזון במחשבתו, ומכאן שמחשבה אינה נחשבת כדיבור ועליו להרהרה כדי שלא ...

מעמיד (סוכה)

ב הלכה, "מעמיד" הוא דין בהלכות מבנה הסוכה, לפיו אין לסמוך את סכך הסוכה בדבר שאסור להשתמש בו לשם סיכוך עצמו, דהיינו: דבר המקבל טומאה או שאין גידולו מן הארץ. דין זה שנוי במחלוקת ראשונים, ובקרב פוסקי ההלכה הצריכו להקפיד עליו מלכתחילה. אמנם מוסכם להל ...

מצוות לאו להנות נתנו

מצוות לאו להנות נתנו הוא כלל המובא בתלמוד ובהלכה, המלמד שההנאה הנגרמת עקב קיום מצווה, איננה נחשבת הנאה מבחינה הלכתית, ולכן אדם יכול ומחויב לקיים מצווה על אף שהדבר כרוך באיסור הנאה, למשל אדם שאסר על עצמו כל הנאה משופר, מותר לו לקיים מצוות שמיעת תק ...

סברא

סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה. כוחה של הסברא תקף הן בדיני המשפט העברי, והן בדיני איסור והיתר. כוחה של הסברא בהלכה גדול כל כך, עד שכאשר ישנו פסוק מסוים המבהיר הלכה מסוימ ...

סעיף קטן

כאשר קיים פירוש על חיבור כלשהו, והפירוש מחולק למספר סעיפים בפרשו סעיף אחד של המחבר, הוא יחלק את פירושו למספר סעיפים, וכל סעיף יקרא סעיף קטן. לדוגמה, כאשר מופיעה פירוש בסעיף א על הלכה שנמצאת בסימן א סעיף א, הוא יכונה סימן א סעיף א ס"ק א.

ספר תורה שנפל

דין ספר תורה שנפל הוא מכלול ההלכות וההנהגות, הנוגעות ליחיד או לציבור, שהפילו, או שהיו נוכחים, בעת שספר תורה נפל ארצה, וכולל תענית, מתן צדקה ולימוד תורה.

עדות מיוחדת

עדות מיוחדת הוא מושג תלמודי, המתאר עדות במקרה שעד אחד ראה את המעשה ממקום אחד, והשני ראה את המעשה ממקום אחר, ושני העדים לא ראו זה את זה. במקרה זה אינם מצטרפים לזה בעדות לדיני נפשות, ואי אפשר להתייחס לעדות זו כעדות של שני עדים. דין זה נלמד מהפסוק: ...

עובדין דחול

בהלכות שבת, דברים האסורים משום עובדין דחול הם כינוי לפעולות שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חולין ולא אופי שבתי, או פעולות אשר נראות כמלאכות ודומות להן. דברים אלו נאסרו על ידי חז"ל משום שבות.

עוסק במצווה פטור מן המצווה

העוסק במצווה פטור מן המצווה הוא כלל הלכתי, הקובע שאדם העוסק בקיום מצוות אחת, פטור מקיום מצווה אחרת באותו זמן. למשל, חתן פטור מקריאת שמע משום שהוא "טרוד במצווה" ואינו פנוי לקיום קריאת שמע כראוי. דוגמאות נוספות לשימוש בכלל ניתן למצוא בדין שאונן פטו ...

עת לעשות לה הפרו תורתך

עת לעשות לה הפרו תורתך הוא פסוק מפרק קיט שבתהלים, שנדרש על פי חז"ל שלעיתים על מנת לשמר את קיום התורה והמצוות מותר וצריך לפעול אפילו על ידי מעשה אסור. מכח דרשה זו התירו חז"ל לכתוב את התורה שבעל פה, על אף האיסור של "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן".

קרוב (הלכה)

ערך מורחב – צדקה יהדות התורה מעניקה חשיבות מיוחדת לכך שעל אדם לחבב ולהעניק עדיפות בכל נושא לקרוביו, לקרבם ולקשור עימם קשרי משפחה אדוקים. כך למשל מוזכרים בתלמוד שבחים אודות "המקרב את קרוביו" או "הנושא את בת אחותו". גם בהלכות צדקה נפסק כי על אדם לת ...

רוח רעה

במסכת שבת מובאת ברייתא של רבי מונא בשם רבי יהודה: "יד לעין – תיקצץ, יד לחוטם – תיקצץ, יד לפה – תיקצץ, יד לאוזן – תיקצץ, יד לחסודה – תיקצץ, יד לאמה – תיקצץ, יד לפי טבעת – תיקצץ, יד לגיגית – תיקצץ", ורש"י מפרש: "נוח לו שתקצץ שרוח רעה שורה על היד ומ ...

ריעותא

בהלכות חזקה, רֵיעוּתָא היא עובדה מסוימת, המחלישה את כוחה של החזקה ההלכתית, וקובעת כי ההנחה הראשונית אינה יותר זו המוחזקת, מכיוון שישנה סיבה להניח אחרת, סיבה הסותרת את החזקה.

תורה שבעל-פה

תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים. מונח זה הוא המשכו של המונח הפרושי מתקופת בית שני, מסורת האבות, אשר עמד במוקד המחלוקת בינם לבין הצדוקים. החל בתקופת הג ...

תנאי בית דין

תנאי בית דין הוא תקנה מתקנות חז"ל, המחייבת את הבעל בסיפוק צרכים בסיסיים ועוד לאישה שאותה הוא נושא. התקנה קובעת את הימצאותם של תנאים קבועים, שיחולו גם בהיעדר הסכמות הבעל והאישה ואף בניגוד לרצונם. התנאי חל בהסתמך על בית הדין, הרואה את התקיימות התנא ...

תעשה ולא מן העשוי

תעשה ולא מן העשוי הוא דין במצוות מסוימות שיש צורך ליצור משהו כדי לקיימם. הדין אומר שיש ליצור את המצווה ולא להשתמש במשהו שכבר נוצר לפני כן. הדין נלמד מהמילים בתורה "תעשה" לגבי מצוות אלו, ודורשים: תעשה - ולא מן העשוי כבר.

ברכת החמה

בהלכה, ברכת החמה היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

זמן (ישיבות)

בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה. שנת הלימודים בישיבה מחולקת לשלושה זמנים, בדומה לשלישים בבתי הספר היסודיים. לכל זמן יש אורך שונה, ובין כל זמן לבא אחריו ישנה חופשה הנקראת בין הזמנים.

הינומה

הינומה היא כיסוי בד לבן עשוי רשת שקופה או אטומה, הארוך דיו לכסות את הפנים והשיער, ובה מכסה החתן את הכלה לפני יציאתה לחופה. הצבע הנפוץ ביותר הוא לבן, וקיימים עיצובים רבים ושונים. ההינומה נחבשה לאורך ההיסטוריה. תפקידה ההיסטורי היה בעיקר בעל בסיס דת ...

נישואי בוסר בישראל

נישואי בוסר בישראל הם נישואים בישראל, כאשר אחד הצדדים מתחת הגיל המותר לנישואים על פי חוק גיל הנישואין. מאז 2013 גיל הנישואים והאירוסים המותר בחוק הוא 18 על פי חוק גיל הנישואין, התש"י - 1950. העונש הקבוע בחוק לאדם שהתחתן עם קטינה או עזר להשיאה הוא ...

סידור מלא

סידור מלא הוא כינוי לנוהג הקיים בקרב בחורי ישיבה חרדים, במסגרתו הם דורשים ממשפחות של כלות פוטנציאליות דירה, כתנאי סף להסכמה לשידוך. מטרת נוהג זה היא הסרה מסוימת של העול הכלכלי מעל האברך לעתיד כדי שיוכל להקדיש את עצמו ללימוד תורה. בעבר כלל ה"סידור ...

שבת חתן

שבת חתן היא שבת שחלה קודם נישואים או מיד לאחריהם. ישנם מנהגים שונים בשבת זו, העיקרי שבהם הוא להעלות את החתן לתורה לעליית מפטיר. מנהג תימן לומר השמחה במעונו בברכת הזימון בשבת זו. יש שהזכירו מנהג קדום שהיה נוהג בקצת מהקהילות להפטיר בשבת חתן את ההפט ...

שטר אירוסין

בהלכה היהודית, שטר אירוסין הוא אחת מהדרכים שבהן ניתן לבצע קידושין, במהותו ודיניו הוא דומה לשטר במשפט העברי ולגט, אך קיימים שינויים רבים בין שטר זה לשאר השטרות. הקניין הנפוץ יותר לקדש בו אשה כיום, הוא כסף, אך ייתכן כי בעבר, השטר היה נפוץ ביותר. כך ...

ש

האות ש מייצגת שני עיצורים שונים בעברית: שׂ – שין שמאלית, בעלת נקודה מעליה בצד שמאל, מבוטאת כמו האות ס וכמו S האנגלית. קרויה גם שׂין. שׁ – שין ימנית, בעלת נקודה מעליה בצד ימין, מבוטאת כצירוף Sh באנגלית. שין ימנית ושמאלית נחשבות ברוב המובנים לאות א ...

מי שפרע

מי שפרע, במשפט העברי, היא קללה המופנית אל אדם שאינו עומד בדיבורו, כגון שחזר בו מעסקה לאחר שהייתה הסכמה על המקח והכסף עבר מיד הקונה למוכר. תוכנה של הקללה הוא, שסופו של אותו אדם שאינו עומד בדיבורו יהיה כסופם של אנשי דור המבול, אנשי דור הפלגה, אנשי ...

פרשת בחוקותי

פרשת בְּחֻקֹּתַי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ו, פסוק ג ומסתיימת בסוף הספר, פרק כ"ז, פסוק ל"ד. בשנים שאינן מעוברות קוראים בדרך כלל את פרשת בחוקותי ביחד עם פרשת בהר. בשבת פרשת בחוקותי מסיימים את קריאת ...

פרשת כי תבוא

פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ו, פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ט, פסוק ח. פרשת כי תבוא תמיד נקראת שתי שבתות לפני ראש השנה בין ט"ז באלול לכ"א באלול, כיוון שמופיעה בה פרשת הברכות והקללות ואין ...

קללת האדם והאשה

קללת האדם והאשה היא מושג, המהווה חלק מהסיפור המקראי על חטא האכילה מעץ הדעת. על פי המסופר בפרשת בראשית, עברו אדם וחוה אשתו על ציוויו של ה, שאסר עליהם את אכילת פירות עץ הדעת אשר במרכז גן העדן. בתגובה, הטיל עליהם ה סדרת קללות, אותן נגזר על המין האנו ...

תתנם לחרפה

תתנם לחרפה הוא פיוט מסוג שמתא - פיוט קללה לגויים. שם הפיוט נלקח משתי המילים הפותחות אותו. יש קהילות ששילבו את הפיוט, בימי הביניים, בתפילת יום הכיפורים. שורות הפיוט מסודרות בסדר אלפביתי יורד תשר"ק לפי האות השנייה שבכל שורה, שתי שורות לכל אות. כל א ...

אגודת חסידי חב"ד העולמית

אגודת חסידי חב"ד הוא ארגון הגג של חסידות חב"ד בעולם. תחתיו פועלים שלושת הארגונים המרכזיים של חב"ד בעולם: מחנה ישראל - הזרוע הסוציאלית של התנועה, המרכז לענייני חינוך - הזרוע החינוכית של התנועה, והוצאת הספרים קה"ת. הארגון הוקם על ידי רבי יוסף יצחק ...

אליך ה נשאתי עיני

אליך ה נשאתי עיני הוא פיוט הנאמר בסליחות בנוסח הספרדים, מחבר הפיוט אינו ידוע. מופיעים בו ציטוטים רבים מספר תהילים. הפיוט מהווה בקהילות היהודיות במרוקו ואלגיריה את עיקר תפילת הסליחות.

ברייתא דמלאכת המשכן

ברייתא דמלאכת המשכן היא חיבור קצר בן ארבעה עשר פרקים העוסק במשכן ובכליו, הברייתא מתמקדת במשכן שבמדבר, ורק לעיתים מועטות יחסית היא מוסיפה השוואות למקדש שעשה שלמה או למקדש שעשו "בני הגולה", דהיינו בית שני.

חסידות ווערדאן

בנו הגדול של רבי יוסף, רבי חיים מרדכי לייפער, חתן האדמו"ר ממישקולץ, מכהן בירושלים. בית מדרשו ברחוב אלקנה בשכונת תל ארזה. בנו רבי שמואל זנוויל לייפער מכהן באדמו"רות ווערדאן בבית מדרשו של אביו בבורו פארק, ארצות הברית.

חנטה

בהלכה שלב זה קובע את השנה אליה משתייכים הפירות מבחינה הלכתית. השלכה זו נוגעת למעשרות, שביעית, איסור ערלה, נטע רבעי וביכורים. נקודת הזמן הקובעת את השתייכות הפרי היא ט"ו בשבט. במשנה מוגדר התאריך כראש השנה לאילן שמשמעותו היא שפירות העץ שחנטו מיום זה ...

חסידות גורליץ

חסידות גורליץ היא חסידות גאליצינית, ענף של חסידות צאנז. מחסידות זו יצאו חסידות ברדיוב, חסידות רודניק, חסידות זמיגראד, חסידות טשאקאווא וחסידות קלויזנבורג.

חסידות לודמיר

חסידות לודמיר היא חסידות ווהלינית. אבי השושלת היה רבי שלמה מקרלין. לאחר פטירתו פנו רוב חסידיו אל תלמידיו, אך ילדיו החלו לכהן אף הם באדמו"רות. החצר נכחדה בשואה, אך יש כיום אדמו"ר מכהן, בארצות הברית.

חסידות משכנות הרועים

משכנות הרועים הוא שמה של קהילה חסידית-ירושלמית מצומצמת שמונה כ-180 משפחות, ומרכזה בשכונת מאה שערים בירושלים. החסידות היא אחת הקבוצות המרכיבות את העדה החרדית. בראשותה עומד האדמו"ר רבי חיים רבינוביץ.

חסידות צאנז-זמיגראד

כיום מכהנים כל בניו של רבי אריה לייבוש כאדמו"רים: רבי אברהם יחזקאל שרגא הלברשטאם מכהן כרב קהילת בית שלמה בויליאמסבורג. רבי צבי יעקב יהושע הלברשטאם מכהן כאדמו"ר מזמיגרד באנטוורפן שבבלגיה. רבי חיים נפתלי אהרן הלברשטאם כיהן כאדמו"ר בבני ברק. נפטר בכ ...

טומאת היסט

מקור המילה הוא ככל הנראה בארמית, כתרגום של המילה "משא", שהיא מקור טומאה זו כמוזכרת בפסוק. התרגום ירושלמי מתרגם את הפסוק "והנשא את נבלתם" כוד יוסיט ית נבלתיהון. המילה מופיעה רבות במשניות במסכת זבים.

ישיבת בית זבול

הישיבה הוקמה בתור בית מדרש גבוה לתלמוד בשם "בית זבול". הרב חרל"פ העביר שם שיעורים באופן קבוע במקביל להיותו ראש ישיבת מרכז הרב. הישיבה יועדה בעיקר לתלמידים נשואים. בראשית דרכה שכנה הישיבה בשכונת שערי חסד, בקומה השנייה של בית הכנסת "הגר"א" בה כיהן ...

מדרש כונן

מדרש כּוֹנֵן ידוע גם בשם ברייתא דמעשה בראשית הוא מדרש השייך לספרות ההיכלות והמרכבה. אין ודאות לגבי מחברו, אך יש הטוענים כי חיברו האמורא שמואל. המדרש מחולק לשלושה חלקים: השני עוסק במידת העולם ופינותיו, ובגמול גן עדן וגיהנום השלישי עוסק בחלקי השנה, ...

מדרש תדשא

מדרש תדשא הוא מדרש שמיוחס לרבי פנחס בן יאיר, ועל פי חוקר המדרש אברהם אפשטיין נכתב על ידי רבי משה הדרשן. שם המדרש נובע מהפסוק בו הוא מתחיל תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע" וכן משום שהמילה "תדשא" היא גימטריה של שם מחבר המדרש

מדרש תמורה

מדרש תמורה הוא ספר מדרש קטן המיוחס לתנאים רבי ישמעאל ורבי עקיבא. המדרש נקרא "תמורה" בשל המוטו העובר בדרשותיו לכל אורכו, לפיו לכל דבר יש תמורה, כלומר: מצב הפכי המשלים את התמונה ויוצר הרמוניה לדוגמה בחברה האנושית: עוני ועושר, יופי וכיעור, מלבד הקדו ...

מדרשת ראשית ירושלים

ראשית ירושלים הוא מרכז סיור ולימוד הממוקם בירושלים ומשמש כבית ספר שדה העוסק בהדרכת סיורים לימודיים בירושלים וסביבותיה. המרכז נוסד בשנת 1992 ונלמדים בו ארכאולוגיה, היסטוריה, תנ"ך ונושאים נוספים הקשורים לידיעת הארץ. מטרת המרכז היא חינוך לערכי ירושל ...

מיתולוגיה יהודית

מיתולוגיה יהודית היא אוסף הנרטיבים המסבירים ומציגים את האמונות הדתיות של היהדות, בעוד פולקלור יהודי הם סיפורי עם, סיפורי שבחים, מיתוסים ומעשיות שהתקיימו בתרבות היהודית באופן כללי. מקורות המיתולוגיה היהודית הם בעיקר התנ"ך, הספרים החיצוניים, מדרשי ...

מכון אריאל

מכון אריאל - מפעלי תורה יהדות וחברה בישראל הוא גוף המאגד בתוכו מספר מוסדות תורניים הפועלים להכשרת רבנים ודיינים. בראש המכון עמד הרב שאר ישוב כהן.

מעגל טוב

הספר מכיל בתוכו שלשה חלקים; חלק ראשון - על מסעו הראשון כשליח קהילת חברון למצרים, איטליה, אשכנז, צרפת, הולנד ואנגליה. חלק שני - על מסע ממנו לא שב למצרים, תוניסיה שם הגיע ללא תכנון עקב התעללותו של רב החובל וחשש מפני אניות מלחמה רוסיות ששטו במימי הי ...

משמרת יקים

משמרת יָקִים היא המשמרת השתים עשרה מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון. המשמרה מוזכרת רק פעם אחת בתנ"ך בספר דברי הימים; "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל.לְיָקִים שְׁנֵים עָשָׂר." דברי הימים א כד ז.

משמרת מעזיהו

משמרת מַעַזְיָהוּ היא המשמרת האחרונה מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון. המשמרה מוזכרת רק פעם אחת בתנ"ך בספר דברי הימים; "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל. לְמַעַזְיָהוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים.". בתק ...